פחמס תעשיות מתכת פלסטיק וקרטון -עין החורש נ' יוני ורד ז"ל

החלטה

לפני שתי בקשות רשות ערעור שהדיון בהן אוחד לפי החלטתי מיום 5.12.12.

שתי הבקשות הוגשו על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטות רונית פינצ'וק אלט) מיום 26.6.12, אשר ניתנה במסגרת תובענה שהגיש המנוח יוני ורד ז"ל - שעזבונו הוא המבקש 1 והמבקשים 2-5 הם יורשיו - על סך 2,500,000 ₪, כנגד המשיבה בגין הפרת הסכם התקשרות של המשיבה עימו.

בר"ע 21385-09-12 שהוגשה על ידי המשיבה שבכותרת - פחמ"ס תעשיות מתכת פלסטיק וקרטון - על ההחלטה הנ"ל מיום 26.6.12, במסגרתה נדחתה בקשתה לסלק על הסף את התביעה נגדה מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות ובה טענה המשיבה כי ההסכם נושא התביעה נגדה נכרת בינה לבין המבקשת 6, ולא עם המנוח. בהחלטה נקבע בין היתר, שבשלב זה אין לומר כי אין סיכוי לתביעה ולא ניתן לקבוע בשלב זה שלא היתה למנוח יריבות עם המשיבה. על טענות המשיבה בעניין זה להתברר לאחר שמיעת ראיות וסיכומים. משאין מקום לסלק על הסף את תביעת המנוח יש לאפשר את הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך החלפת התובע המנוח במבקשים 1-5 אשר יכנסו לנעליו כתובעים.

בר"ע 35154-09-12, שהגישו המבקשים שבכותרת, הינה על ההחלטה הנ"ל לפיה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון כתב תביעתם על ידי הוספת המבקשת 6 כתובעת, בקבעה שצרופה של המבקשת 6 כתובעת תפגע בטענת המשיבה להתיישנות.

לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור הנ"ל, בהחלטה ובתגובות שהוגשו לשתי בקשות רשות הערעור, החלטתי לדחות את בקשות רשות הערעור.

דין בקשת רשות הערעור שהגישה המשיבה על ההחלטה שלא לסלק את התביעה נגדה על הסף - להידחות מהנימוקים שלהלן.

סילוק על הסף של תביעה הוא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, שהתובע יזכה בסעד המבוקש. ערכאה קמא סברה שאין מקום לנקוט בצעד כזה, מדובר בהחלטה סבירה על פניה ולא שוכנעתי בנסיבות שיש מקום לתקנה (ראו גם: ע"א 3141/99 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עו"ד פונדמינסקי, פ''ד נה(5) 817).

הלכה היא שבעניינים כגון דא בהם נדחית עתירה לסילוק על הסף ערכאת הערעור תתערב אך ורק במקרים נדירים (ראו גם: רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בת"א בע"מ נ' גיטי אהובים, 18.5.2006).

המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלה. 

החלטת בית משפט קמא הינה החלטת ביניים ומשמעותה המשך בירור ההליך לגופו. ההכרעה בעניין זה אינה סופית, בידי המשיבה האפשרות לשוב ולהעלות את הטענות שהעלתה בבקשה לסילוק על הסף בדיון עצמו ולערכאה הדיונית הסמכות לשנותה במהלך הדיון.

בעניננו , לא ניתן לקבוע על פניו בשלב זה שהתובענה הוגשה בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות. מהחומר שלפני ומתוך ההחלטה נושא הבר"ע דומה שההכרעה בטענות המשיבה שבבקשתה לסילוק על הסף מחייבת בירור עובדתי שאינו יכול להתברר בשלב מקדמי של הדיון ובטרם נשמעו ראיות בעניין זה, ושלא ניתן להכריע בה על הסף.

החלטת בית המשפט סבירה על פניה, במיוחד משמדובר על החלטה שמשמעותה שהתביעה תתברר לגופה.

לא ראיתי איזה נזק שייגרם למשיבה כתוצאה מההחלטה אשר לא יהיה ניתן לתקנו בהוצאות הולמות בעתיד אם יקום צורך בכך, ואין מקום לערוך דיון ערעורי בשלב זה.

ממילא ספק בעיני אם החלטתו של בית משפט קמא עליה משיגה המשיבה הינה מסוג ההחלטות לגביהן תינתן כיום רשות ערעור, זאת לנוכח סעיף 1(4) בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 הקובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה "בעניין שלבי הדיון בהליך".

לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור של המשיבה שבכותרת (רע"א 213850912) - נדחית.

בקשת רשות הערעור של המבקשים שבכותרת (בר"ע 35154-09-12) על ההחלטה הדוחה את בקשתם לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת המבקשת 6 כתובעת – נדחית.

ההחלטה סיימה את הדיון כלפי המבקשת 6 - שאינה בעלת דין בתיק - וככזו הדרך להשיג עליה איננו בהגשת בר'ע.